תיקון מס' 36 (תשע"ב – 2012) לחוק ההוצאה לפועל תשמ"ד 1984 הביא לקיצור הליך פינוי המושכר בהוצאה לפועל בצורה דרמטית ומשמעותית.
כך בעצם, הליך פינוי המושכר בהוצאה לפועל שארך לפני התיקון כ- 90 יום קוצר לפרק זמן של כ- 30 ימים בלבד מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ומועד המצאת האזהרה לשוכר (החייב בתיק ההוצאה לפועל).
תיקון זה התבקש מזה זמן רב וביתר שאת, מאז תוקן פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, אשר קיצר את פרק הזמן הדרוש לקבלת פסק דין לפינוי מושכר לתקופה של כ- 60 יום בלבד.
בעוד התביעה לפינוי המושכר בבית משפט השלום התקצרה משמעותית, גרם הליך ההוצאה לפועל לפינוי המושכר לעיכוב משמעותי נוסף בפינוי של כ- 90 ימים ארוכים ומורטי עצבים נוספים.
התוצאה הייתה כי על מנת להגיע למצב של פינוי השוכר מהמושכר באופן פיזי, באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, היה נדרש לעיתים פרק זמן של כ- 6 חודשים.
בהחלטה מושכלת של המחוקק – קוצר פרק זמן זה באופן ניכר לכשליש מהזמן שהיה דרוש קודם לתיקון !
במסגרת תיקון מס' 36 תשע"ב – 2012, קבע המחוקק, כי לאחר שהומצאה לשוכר (החייב בתיק ההוצאה לפועל) אזהרה, קרי, דרישת פינוי מטעם לשכת ההוצאה לפועל הנוקבת במועד הפינוי בטרם ינקטו כנגדו הליכים, קרי, פרק זמן של 30 ימים, ניתן יהיה להיכנס למושכר ולפנות את המושכר בתוך 14 ימים מתום התקופה הנקובה באזהרה.
כלומר, לאחר חלוף 20 ימי האזהרה, יהיה למשכיר חלון הזדמנויות של 14 יום במהלכם יוכל לפנות המושכר מכל אדם וחפץ השייך לשוכר.
כך, בעצם ניתן לפנות את השוכר כבר לאחר 20 יום ממועד מסירת האזהרה. אם נוסיף את הימים הדרושים לצורך ביצוע מסירת האזהרה, יהיה ניתן בפועל לפנות את השוכר לאחר כ- 30 ימים ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולאחר כ- 20 ימים בלבד ממועד מסירת האזהרה !
רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להאריך את תקופת הפינוי גם לאחר חלוף חלון ההזדמנויות של 14 הימים וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת. בגין כל הארכת תקופת הפינוי, יהיה צורך לבצע המצאות נוספות לשוכר של הודעת הפינוי.
יתרון נוסף טמון בהרתעה שיוצר התיקון לחוק לשוכר הסורר שאינו מפנה את המושכר, כאשר השוכר מבין כי פרק הזמן בו אשר היה ניתן לפנותו עד כה מהמושכר קוצר לכשליש וכעת, ספק אם קיימת מבחינתו כדאיות בכניסה להליכים משפטיים של פינוי מושכר כאשר כיום ניתן לפנותו בשליש מהזמן שהיה ניתן לבצע זאת עד התיקון.
יחד עם זאת, לגבי אותם שוכרים שלא מפנים את המושכר מחוסר אמצעים כספיים ואי יכולת לשלם את דמי השכירות, הרי שכותב מאמר זה סבור כי לגביהם לא יחול שינוי בכל הקשור לשיקולי הכדאיות, שכן, שוכרים אלה ינצלו כל פרק זמן שינתן להם בטרם יפונו מאחר ואין להם מה להפסיד, אולם למשכיר כעת עומדת האפשרות לפנותם בפרק זמן קצר הרבה יותר.
המידע המשפטי המוגש נערך ע"י עו"ד אלי מור ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי. אלי מור ושות' – חברת עו"ד ונוטריון ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע המשפטי הניתן באתר האינטרנט www.mor-lawyers.co.il
אלי מור ושות' – חברת עו"ד ונוטריון טל' 03-6959990
