ירושה צוואות ועזבונות

ירושה, צוואות ועזבונות

מהי בעצם צוואה ?

צוואה הנה בקשתו האחרונה של אדם ביחס למה שיעשה ברכושו לאחר פטירתו.

כאשר אדם הותיר אחריו צוואה, הוראות חוק הירושה לא יחולו לגביו וחלוקת עזבונו תתבצע על פי הציווי בצוואה שהותיר.

חשיבות עריכת צוואה, מעבר לכך שבאמצעותה קובע המנוח בעודו בחייו את שיעשה ברכושו לאחר פטירתו, מסייעת, בין היתר, לשמור על יחסים תקינים בין היורשים, ליצור חלוקה הוגנת של הרכוש או אף חלוקה דווקנית, בהתאם לרצון המצווה, כמו גם הכרת טובה לאדם לו המוריש רוצה לצוות מרכושו וכיוצ”ב.

אולם, הדבר החשוב ביותר בעצם עריכת צוואה, הוא כיבוד רצון המצווה במה שיעשה ברכושו לאחר פטירתו, לעומת מצב של היעדר צוואה, שאז, חל חוק הירושה, כמפורט לעיל.

חשוב לדעת כי כל עוד המצווה בחיים, אין לצוואה תוקף משפטי, שכן, התוקף לצוואה ניתן רק לאחר פטירת המצווה ע”י הרשם לענייני ירושה או במקרה צורך ע”י בית המשפט לענייני משפט.

מסיבה זו, אדם יכול לערוך צוואה ולשנותה בכל עת ככל שהוא מבקש להכניס בה שינויים.

תנאי לכך הוא כי המצווה כשיר משפטית לערוך צוואה, כלומר, שעורך הדין והעדים לצוואתו, התרשמו שהמצווה מודע למעשיו ורצונותיו והוא מצווה את רצונו האחרון באופן חופשי ובצלילות הדעת.

מהן סוגי הצוואות הקיימות בדין ?

עפ”י הדין קיימים ארבע סוגי צוואות, אשר לאחר שניתן להם תוקף ע”י הרשם לענייני ירושה, ניתן באמצעותם לקיים את רצון המנוח.

בעוד צוואה בעדים, היא הצוואה הנפוצה והמקובלת ביותר, אשר גם ניתן להוכחה יותר מהאחרים, הרי שיתר הצוואות בעייתיות יותר להוכחה ואף אינן שכיחות.

מאחר ומקרים רבים מתעוררות התנגדויות לעצם קיום הצוואה, הרי שהדרך הטובה והבטוחה ביותר להתמודד עם התנגדויות אלה, היא באמצעות צוואה בעדים.

1. צוואה בעדים

הצוואה השכיחה ביותר, צוואה זו נערכת בדפוס, בציון מועד עריכתה ומלבד המנוח, אשר חותם על צוואה זו, חותמים שני עדים.

מטרת החתימה של שני העדים על גבי הצוואה, היא לאשר כי המצווה הצהיר בפניהם כי זו צוואתו והם התרשמו כי המצווה חתם על הצוואה בצלילות הדעת, ללא כפיה ומתוך רצון חופשי והבנה למעשיו.

על העדים לצוואה להיות נטולי כל עניין וקשר למצווה וכל שכן, הם אינם יכולים להיות צדדים “מעוניינים” בצוואה.

בדרך כלל, צוואה זו נערכת על ידי עורך דין, הבקי בענייני צוואה על מנת  למנוע סיבוכים ומלחמות ירושה לאחר פטירת המצווה ולעיתים, לצורך חיסכון נכון במיסים שיכול ויחולו על רכוש המצווה.

היתרון בצוואה בעדים הוא, כי גם אם נפלו בצוואה מספר פגמים, כמו למשל, פגם בחתימת המצווה, בחתימת עד אחד או של שניהם, פגם בתאריך הצוואה, אישור שני העדים באותו מעמד, חתימת שני העדים על אישורם, פגם בכשרות אחד העדים – אין היא פסולה ולבית המשפט נתון שיקול דעת לקיים צוואה זו, למרות הפגמים ובכך, לקיים את רצון המנוח.

2. צוואה בעל פה

לצורך עמידה בדרישות קיומה של צוואה בעל פה, יש לקיים מספר דרישות שקובע הדין במצטבר כדלקמן:


(1) כי המצווה עומד למות תוך זמן קצר, קרי, גוסס או חושב שהוא גוסס.


(2)  כי המצווה ימסור את צוואתו, בעל פה, לשני עדים שיבינו את שפתו של המצווה ודבריו של המצווה.


(3)  שני העדים צריכים לרשום זיכרון דברים של הצוואה, כולל ציון התאריך והנסיבות בהן ניתנה הצוואה.


(4)  זיכרון הדברים צריך להיחתם ע”י שני העדים ויש להפקידו בבית המשפט, בסמוך למועד קיום הצוואה.


כפי שניתן להיווכח, צוואה בעל פה נדירה וקשה להוכחה ולכן, היא נחשבת לצוואה הפחות שכיחה מבין סוגי הצוואות.

3. צוואה בכתב יד

  צוואה זו נערכת ע”י המצווה, בכתב ידו וצריכה לשאת את חתימתו.

קיימת חובה, כי הצוואה תכתב בכתב ידו של המצווה, מתחילתה של הצוואה ועד סופה וזאת על מנת לייתר את הצורך בעדים.

בסוג צוואה זה כתב היד של המצווה, הוא הגורם המהווה הוכחה לאמיתות הצוואה ולקיום רצונו של המצווה.

4. צוואה בפני רשות

צוואה זו הנה צוואה בכתב ידו של המצווה או אף בעל פה וזאת בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי.


גם סוג צוואה זה הנו נדיר, שכן, החיסרון בצוואה זו שברב המקרים לא נלקחו בחשבון ההיבטים המשפטיים והכלכליים של הציווי, כפי שנעשה כאשר נערכת צוואה בעדים.

ומה קורה שאדם לא מותיר אחריו צוואה ?

בהעדר צוואה, עזבון המנוח יחולק לפי הוראות חוק הירושה, שהינן קשיחות ובלתי ניתנות לשינוי, למעט אפשרות של הסכם בן יורשים.

חוק הירושה תשכ”ה 1965, קובע את שיעשה ברכושו של אדם לאחר פטירתו וזאת במקרה בו אדם לא הותיר אחריו צוואה לפי הסדר כדלקמן:

 (1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).

כאשר המוריש הותיר ילדים או צאצאיהם או הורים, חלוקת זכויות הירושה יהיו באופן בו בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ובנוסף, נוטל משאר העיזבון מחצית.

במקרה בו המוריש לא הותיר אחריו ילדים או צאצאיהם או הורים, אך הותיר אחים או צאצאיהם או הורי הורים, נוטל בן הזוג שני שלישים מהעזבון.

נוסף על כן, אם בערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר והתגורר עימו בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, נוטל בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ובנוסף שני שלישים משאר העיזבון.

כאשר בן הזוג לא הניח קרוב כלשהו, כמפורט לעיל,  בן הזוג יורש את העיזבון כולו.

שינוי חלוקת העיזבון בין היורשים באמצעות הסכם בן יורשים

הסכם בן יורשים או הסכם חלוקת עיזבון, הנו הסכם בין יורשיו של המנוח במסגרתו היורשים מחלקים ביניהם את העיזבון בצורה שונה מאשר קובע חוק הירושה, אולם תוך שמירה על החלקים היחסיים של כל אחד מהיורשים בעיזבון.

למשל, במקרה בו הורה הניח אחריו עיזבון הכולל 3 נכסי נדל”ן וכספים והיורשים של ההורה הינם שלושת ילדיו, החלוקה עפ”י חוק הירושה תהיה שרירותית ותקבע כי כל אחד מהילדים יקבל 1/3 חלקים מכל נכס ו- 1/3 חלקים מתוך הכספים, כל שהילדים יהיו שותפים האחד של השני בכל אחד מהנכסים. 

באמצעות הסכם חלוקת עזבון בן היורשים, ניתן לקבוע כי כל אחד מהילדים היורשים יקבל נכס אחד שלם לבעלותו ו- 1/3 מתוך הכספים ואם יהיו הבדלים בשווי הנכסים, אף ניתן לבצע איזונים כספיים בין הצדדים מתוך הכספים שנותרו בעיזבון.

הכלל המנחה הוא כי החלוקה צריכה להתבצע מתוך העזבון בלבד ולא באמצעות מקורות כספיים או נכסים חיצוניים לעיזבון וכן כי הסכם חלוקת העזבון חייב להתבצע טרם חולק העזבון.

מהו צו לקיום צוואה וצו ירושה ומדוע יש צורך בכך ?

כאמור, צוואה לכשעצמה אינה מסמך המחייב משפטית וזאת, עד שלא ניתן לה תוקף משפטי מחייב.

לפיכך, על מנת ליתן תוקף משפטי לצוואה, יש להגיש לרשם לענייני ירושה שבתחום סמכותו המחוזית היה מקום מושבו האחרון של המנוח, בקשה לצו קיום צוואה, או בקשה למתן צו ירושה וזאת, במקרה שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה.

משך הזמן הדרוש למתן צו ירושה ו/או לצו קיום צוואה משתנה בין המחוזות ונע בין חודש עד כ- 3 חודשים. כיום, בעידן בו הבקשות מוגשות לרשם לענייני ירושה באופן מקוון פרק הזמן התקצר משמעותית.

בסד זמנים זה, מתבצע פרסום של הבקשה בעיתונות, עפ”י הוראות הרשם לענייני ירושה ואף האפוטרופוס הכללי, נדרש להביע את עמדתו באם בכוונתו להתערב בתהליך, אם לאו.
בפרק זמן זה, שלאחר הפרסום בעיתונות, ניתנת האפשרות למי שמבקש להתנגד לקיומה של הצוואה, הזדמנות להגיש את התנגדותו.

מהי התנגדות לקיום צוואה ?

התנגדות לקיום צוואה הנו בקשה המוגשת לרשם לענייני ירושה על ידי אדם הסבור כי אין לקיים את צוואת המנוח מסיבה כלשהי.

במקרה בו מוגשת התנגדות לקיום צוואה, לרשם לענייני ירושה אין עוד סמכות לדון בבקשת קיום צוות המנוח והוא יעביר את הטיפול בבקשה לקיום צוואה ובהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה, במחוז אליו הוא שייך

במקרה זה, מגיש הבקשה לצו קיום צוואה הופך להיות “תובע” ואילו המתנגד לקיומה של הצוואה הופך להיות “נתבע”.

לאחר שבית המשפט שומע את טענות הצדדים ומאפשר ביצוע חקירות של העדים השונים, אם וככל שישנם, בית המשפט הוא שיקבע באם יש ליתן תוקף לצוואה, אם לאו.

המידע המשפטי המוגש נערך ע”י עו”ד אלי מור ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי. אלי מור ושות’ – חברת עו”ד ונוטריון ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות  משימוש הקוראים במידע המשפטי הניתן באתר האינטרנט 

אלי מור ושות’ – חברת עו”ד ונוטריון  טל’ 03-6959990

קליק אחד ונוכל לקבוע פגישה בעניינך

תודות
לקוחותינו

מאמרים בנושא

פסק דין מקרקעין שמש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע”א 3501/08 בפני: כבוד השופט א’ גרוניסכבוד השופטת מ’ נאורכבוד השופט א’ רובינשטיין המערערים: 1. גמליאל שמש2.

פינוי מושכר – חנות

בית משפט השלום בפתח תקווה10 נובמבר 2009תא”ח 51-07-09 ינאי ואח’ נ’ שחר בפני כב’ הסגן נשיא אהרן ד. גולדס תובעים 1. נעמי ינאי2. ענת לשם3.

עוד רגע ואנו מדברים

לקבלת מידע נוסף אנא צרו קשר באמצעות מילוי הפרטים הבאים